המאמר מיועד לבעלי עסקים שמקימים אתר או מחזיקים אתר קיים, ולמי שמנהל עבורם את הפרויקט. הוא מסביר את עיקרי המסגרת החוקית לנגישות אתרים בישראל, מה צריך לכלול בהצהרת נגישות, ואילו בדיקות אפשר לעשות לבד. בסופו תוכלו לעבור על האתר שלכם עם רשימת בדיקה, ולדעת מה לבקש ממורשה נגישות או מהמפתח.
אתר נגיש הוא אתר שאנשים עם מוגבלויות שונות יכולים להשתמש בו: מי שמנווט במקלדת בלבד, מי שמשתמש בקורא מסך, מי שרואה צבעים אחרת, ומי שמגדיל את הטקסט.
המאמר אינו ייעוץ משפטי. החובות, המועדים והפטורים תלויים בסוג השירות ובנסיבות. לשאלה ספציפית כדאי לפנות לעורך דין או למורשה נגישות, ולבדוק את הנוסח העדכני של התקנות והתקן.
המסגרת הרשמית בקצרה
לפי הסבר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, דרישות הנגישות לשירותי אינטרנט נקבעו בתקנה 35 של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. התקנה מפנה לתקן הישראלי ת"י 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG של ארגון W3C עם התאמות לאומיות, ושהדרישה בו היא לרמה AA. לפי מכון התקנים, הגרסה הנוכחית של התקן לאתרי אינטרנט היא ת"י 5568 חלק 1, שפורסמה בספטמבר 2023 והחליפה את גרסת 2021. נגישות של מסמכים דיגיטליים, כמו קובצי PDF באתר, מוסדרת בחלק 2 של התקן.
כמה נקודות שהנציבות מדגישה בעמוד המידע שלה:
- הנציבות אינה מעניקה "תו תקן" לאתרים. על בעל האתר להנגיש אותו לפי התקן ולהצהיר שהוא נגיש.
- אתר חדש לא אמור להיבנות על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה מלאה.
- פטורים אפשריים במקרים מסוימים, ובחלקם נדרש אישור הנציב.
בגלל שהנוסחים והתקן מתעדכנים מעת לעת, כדאי לבדוק את המסמכים המקוריים שבסוף המאמר.
הצהרת נגישות
אתר שחייב בנגישות צריך לכלול הצהרת נגישות. לפי ההנחיות הרשמיות, היא מפרטת את מידת העמידה של האתר בדרישות התקן, את ההתאמות שבוצעו, חלקים שעדיין אינם נגישים (אם יש), ודרכי פנייה לרכז או לאחראי הנגישות. ההצהרה צריכה לשקף את המצב בפועל; הצהרה כללית שהאתר "נגיש לחלוטין" בלי בדיקה אינה מועילה לאף אחד.
למה "תוסף נגישות" לבדו אינו מספיק
כפתור שמגדיל טקסט או משנה ניגודיות יכול לעזור לחלק מהמשתמשים, אבל הוא אינו מתקן את מבנה הקוד. אם כפתורים לא מסומנים, אם אי אפשר להגיע לתפריט במקלדת, או אם לתמונות חשובות אין טקסט חלופי, הכפתור לא פותר את הבעיה. הנגשה אמיתית מתחילה בתבנית ובתוכן.
בדיקות שאפשר לעשות לבד
הבדיקות הבאות אינן מחליפות בדיקה של מורשה נגישות, אבל הן מאתרות חלק גדול מהבעיות הנפוצות מוקדם:
ניווט במקלדת
- עברו על העמוד בלחיצות Tab בלבד. כל קישור, כפתור ושדה צריכים לקבל פוקוס, בסדר הגיוני.
- הפוקוס צריך להיות גלוי: מסגרת או הדגשה ברורה סביב הרכיב הפעיל.
- תפריטים נפתחים, חלונות קופצים וטפסים צריכים לעבוד ב-Enter וב-Escape, בלי "מלכודת" שאי אפשר לצאת ממנה.
תמונות ומדיה
- לתמונה שמעבירה מידע יש טקסט חלופי שמתאר את המידע.
- לתמונה דקורטיבית אין טקסט חלופי מיותר.
- לסרטונים עם דיבור יש כתוביות.
טקסט וצבע
- ניגודיות מספיקה בין טקסט לרקע. ב-WCAG ברמה AA הדרישה לטקסט רגיל היא יחס של 4.5:1 לפחות, ולטקסט גדול 3:1.
- מידע לא מועבר באמצעות צבע בלבד, למשל שדה שגוי שמסומן רק באדום.
- אפשר להגדיל את הטקסט עד 200% בלי שתוכן ייחתך או ייעלם.
מבנה ותוכן
- בכל עמוד יש כותרת H1 אחת, וכותרות המשנה מסודרות ברמות הגיוניות.
- לשדות בטופס יש תוויות קבועות, ולא רק טקסט שנעלם כשמתחילים להקליד.
- הודעות שגיאה מסבירות מה לא תקין ואיך לתקן.
- שפת העמוד מוגדרת נכון (עברית, מימין לשמאל), ומונחים באנגלית מסומנים כשפה אחרת.
בדיקה עם כלים
כלים אוטומטיים לבדיקת נגישות מאתרים בעיות כמו ניגודיות חסרה או תוויות שחסרות. הם לא מאתרים הכול: למשל, הם לא יודעים אם הטקסט החלופי באמת מתאר את התמונה. לכן משלבים בדיקה אוטומטית עם בדיקה ידנית.
לשלב נגישות כבר באפיון
הדרך הזולה ביותר להגיע לאתר נגיש היא לתכנן אותו כך מההתחלה: לבחור פלטפורמה ותבנית שתומכות בהנגשה, לקבוע צבעים עם ניגודיות מספקת כבר בשפה העיצובית, ולכתוב תוכן עם כותרות ורשימות. תיקון בסוף הפרויקט עולה יותר ולפעמים מחייב לשנות עיצוב שכבר אושר. על כך גם במאמר אפיון אתר תדמית לפני עיצוב.
רשימת בדיקה מסכמת
- האתר נבנה על פלטפורמה ותבנית שמאפשרות הנגשה מלאה.
- כל הרכיבים זמינים במקלדת, עם פוקוס גלוי.
- ניגודיות הטקסט עומדת בדרישת AA.
- לתמונות שמעבירות מידע יש טקסט חלופי, ולסרטונים יש כתוביות.
- לשדות הטפסים יש תוויות והודעות שגיאה ברורות.
- קיימת הצהרת נגישות שמשקפת את המצב בפועל, עם פרטי פנייה.
- נקבע מי בודק נגישות אחרי כל שינוי מהותי באתר.
הצעד הבא
עברו על העמודים החשובים באתר עם רשימת הבדיקה, והתחילו מניווט במקלדת ומטפסים, שבהם הבעיות משפיעות ישירות על היכולת לפנות אליכם. אם אתם מתכננים אתר חדש, הכניסו את דרישות הנגישות כבר לאפיון. להקמת אתר שמתוכנן נגיש מההתחלה ראו אפיון והקמה של אתרי תדמית.
מקורות
- gov.il, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – בקשה לקבלת פטור מביצוע נגישות באתר אינטרנט
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (gov.il, PDF)
- מכון התקנים הישראלי: ת"י 5568 חלק 1, נגישות אתרי אינטרנט
- W3C: Web Content Accessibility Guidelines (WCAG)
שאלות ותשובות
IBASTOM.CO.IL
מספיק להתקין תוסף נגישות?
לא. תוסף יכול להוסיף כלים כמו הגדלת טקסט או שינוי ניגודיות, אבל הוא לא מתקן קוד שאינו נגיש, תוכן בלי מבנה או טופס בלי תוויות. ההנגשה מתחילה בתבנית ובתוכן.
גם מסמכים להורדה צריכים להיות נגישים?
כן. קובצי PDF ומסמכים אחרים שמפורסמים באתר מוסדרים בחלק 2 של ת"י 5568. כשאפשר, עדיף להציג את המידע כעמוד באתר ולא כקובץ להורדה.
מי בודק שהאתר נגיש?
אפשר להתחיל בבדיקות שבמאמר. לבדיקה מקיפה, ולפני כתיבת הצהרת נגישות, כדאי להיעזר במורשה נגישות שירות או במומחה לנגישות דיגיטלית, ולשמור את ממצאי הבדיקה.
בדיקה אוטומטית שעברה בלי שגיאות מספיקה?
לא. כלים אוטומטיים מוצאים רק חלק מהבעיות, למשל ניגודיות או תמונה בלי טקסט חלופי. האם הטקסט החלופי מתאר נכון, האם אפשר להשלים טופס במקלדת והאם ההודעות מובנות, בודקים ידנית.
מה עושים עם תוכן חדש שמתווסף לאתר?
מכניסים את הנגישות לשגרת הפרסום: כותרות לפי סדר, טקסט חלופי לתמונות, קישורים עם טקסט ברור וטבלאות פשוטות. אתר שהונגש פעם אחת יכול לאבד את הנגישות שלו בתוכן שמתווסף אחר כך.
